מלך הילדים, סיפורו של לוין קיפניס

אודות הספר תגובות וביקורות

 
מכתב מניצה קיפניס נריה
20.7.2008
 
ללאה נאור השלום והברכה.
כשקראתי שוב את הספר "מלך הילדים" התחזקה בי התחושה שהצלחת כל כך להתחבר לדמותו של לוין קיפניס ולתאר בהרחבה וברגישות את הילד, האיש והסופר.
בעיקר התרשמתי מגישתך האוהדת ואפילו האוהבת את הילד לוין. הילד שגדל בעוני, במשפחה ברוכת ילדים בעיירה קטנה. לא קל להתפתח ולגדול בצילו של אבא קפדן וקשוח שלא ראה, לא הבין ולא תמך בבנו, הבן האמן, ברוך כישרונות מלידה, היוצר, אבל בעיקר עקשן שרצה להגשים את שאיפותיו.
כתיבתך כה זורמת ומכניסה את הקורא לאווירה, להווי ולסביבה של שנות ילדותו בבית הוריו.
שמענו הרבה סיפורים מפי אבא על התקופות הקשות, אבל גם מרתקות ומרגשות של חייו.
חיפשת, מצאת, ודלית בחריצות סיפורים שלא ידענו עליהם בשנים הראשונות שלו בארץ.
כל אלה גרמו לי התרגשות רבה וגעגועים לאבא.
על כן הרבה תודות על עבודתך הנאמנה ועל הספר הנהדר שכתבת, הגורם למשפחת קיפניס אושר רב.
 שלך בהערכה
ניצה קיפניס נריה
 
 
 אלי שילר
"אריאל" כתב עת לידיעת ארץ ישראל
סקירת ספרים חדשים
 
"הספר 'מלך הילדים, סיפורו של לוין קיפניס' מאת לאה נאור זורה אור על דמותו הצנועה והמופלאה של לוין קיפניס, שהניח את היסוד לשירי הילדים בארץ וחיבר לא פחות מארבעת אלפים שירים, פזמונים, מחזות, קטעי קריאה וספרות. אל נכון יותר מכל סופר אחר בארץ, ואולי בעולם.
לכתיבת הספר ערכה המחברת תחקיר מעמיק ועבודת איסוף שקדנית וממושכת. היא ליקטה בקפידה כל פיסת מידע, אותם דלתה בארכיונים, בספריות, ובראיונות אישיים עם בני המשפחה. היא חיברה מעשה חושב תמונה שלמה ואמינה המקיפה את תולדות חייו המרתקים של קיפניס...
במרכז הספר פעילותו הספרותית הענפה בארץ, שהוקדשה ברובה לשירי ילדים. הספר מאיר באור יקרות את קורותיו, פועלו ואישיותו של לוין קיפניס. את צניעות ופשטות הליכותיו, וניכר שהמחברת הזדהתה עמו בכל נימי נפשה. ואמנם יש להם הרבה מן המשותף: העיסוק בספרות ילדים מלווה בתחושת שליחות, היחס לספר ולאות הכתובה, אהבת האדם ואהבת ארץ ישראל, ומעל לכל הפשטות והצניעות המופלגת.
הספר מיועד אמנם לילדים ובני נוער, אך יוכלו ליהנות ממנו במידה רבה גם מבוגרים. כפי שקרה לכותב שורות אלה, שביקש רק להתרשם קלות כדי לסקרו ב'אריאל' ונשבה בקסמו עד שלא יכול היה להניחו מידיו. העברית המשובחת, הסגנון, הענייניות, השטף והרצף, תחושת האמינות, צירופי הלשון הנאים, ומעל לכל פשטות ושלמות ההגשה תוך שליטה במכמני השפה הופכים ספר זה לקלאסיקה לקורא מן השורה, ולאלה שאמנות הכתיבה וההבעה, קרובים ללבם. בימינו, כאשר התקשורת מתעללת ללא רחם בשפה העברית, וכאשר לא רק בוגרי תיכון אלא גם פרופסורים באוניברסיטאות כותבים בזגיאות כתיב מביכות, ספר זה הוא מעין קרן אור באפלה"
 
 
 מכתב מיוכי ברנדס     24.4.2009
 
 לאה יקרה
סיימתי את ספרך הנפלא וכל כך התענגתי והחכמתי. אני מתפעלת מהיכולת שלך להפוך סיפור חיים פרטי של אדם אחד. (במקרה הזה קיפניס, אבל כך גם בספרך על ביאליק) לרומן רחב יריעה המתאר תקופה שלמה ומורכבת, אך מצליח להיות גם פשוט (במובן הכי טוב של המלה...) ומרתק. ראיתי שאת מרצה על הספר במסגרת 100 שנים לתל אביב. אני מקווה שיסתדר לי להגיע.
ד"ש למוטק'ה ושבת שלום
יוכי

 

ביקורת על ההצגה "מלך הילדים"  

חגי חיטרון "הארץ" "גלריה"  10.6.2003

 

חושב עלייך גילה

 

רשמים מהמחזמר "מלך הילדים" של משה זורמן על לוין קיפניס

 

חגי חיטרון

 

"לא רציתי לכתוב עוד ביוגרפיה על  משורר, אין בזה דרמה. הוא בסך הכל משורר לילדים קטנים".  כך תיארה לפני שנים הסופרת לאה נאור לבטים שהיו לה לקראת כתיבת הספר "מלך הילדים" על חייו של המשורר והסופר לוין קיפניס. אבל כשבדקתי לעומק,

המשיכה נאור, היא מצאה יוצר עם ביוגרפיה מעניינת ומיוחדת.

לוין קיפניס, הזכירה נאור, לא ידע לדבר עד גיל שלוש, אבל לפני שמלאו לו 13 שנים היה כבר מורה "מלמד" כמו שקראו לזה אז, וכבר בילדותו התנסה בכל תחומי האמנות – ציור, מלאכת יד, כתיבת סיפורים, שירים, מחזות, הלחנה בימוי והפקה. כל זאת עוד בעיירתו אושומיר, באוקראינה. חודש אחד לאחר שעלה לארץ, בתחילת המאה הקודמת כבר שרו את שיר הילדים הראשון שלו בגנים רבים בכל הארץ. בימי מלחמת העולם הראשונה הוא נאסר, ישב בכלא טורקי, ברח בבגדי אשה. "התברר לי", כתבה עוד נאור "שהאיש הקטן והצנוע הזה בנה כמעט בעצמו את מסורת החגים בגנים ובבתי הספר בארץ ישראל. לא הייתה שנה לאורך כל המאה העשרים שלא פרסם בה יצירות, הוא יכול להגיע לספר השיאים של גינס גם במספר היצירות שכתב (קרוב ל-5000) ובמספר השנים שבהן פעל, קרוב ל-90 שנה – משנת 1908".

על פי ספרה של לאה נאור כתב עתה יוני להב את הטקסט להצגה "מלך הילדים", על חייו של לוין קיפניס, ומשה זורמן הלחינו. "מלך הילדים" הועלתה לראשונה ביום ששי האחרון בתיאטרון רמת גן. העושים במלאכה – לבד מהיוצרים – הם הבמאית דניאלה מיכאלי, המנצח רון זרחי, שחקנים חברי תיאטרון  הספרייה, מקהלת מכללת לוינסקי, ומקהלת הילדים "בת קול" של הקונסבטוריון התל אביבי (בהדרכת ענת מורג)

ההצגה "מלך הילדים" היא מחזמר קולח, שמח ומבדח. המלחין משה זורמן חיבר לטקסט סוגי מוסיקה שונים לפי תקופות ההתרחשות: מוסיקה כלייזמרית (ימי העיירה), מוסיקה "סאלונית ישנה" (קיפניס בוורשה) ומוסיקה בעלת ארומה אצישראלית ותפר לכל הסוגים "זורמניזציה" מאחדת. בסיום מגישות המקהלות מחרוזת קצרה וקולעת משירי קיפניס. בתפקיד המשורר מופיע אדיר מור שמיטיב לדבר ולשיר. אבל השחקנים זמרים -  חיים פיליבה ונגה מורג (בתפקידים אחרים) כמעט גונבים ממנו את ההצגה בנוכחותם הבמתית הטבעית. מקצת השירים שזורמן חיבר נשמעים מיד כלהיטים, למשל שירו של אסיר בקישלה, בפי פיליבה ("שוכב על המזרון וחושב עלייך, גילה, רוצה איתך ביחד לעשן נרגילה") ויפה אף ממנו הטרצט "אני גננות שלוש". עוד יוזכר כי ל"מלך הילדים" נקבעה בינתיים רק עוד הצגה אחת, הערב בתיאטרון רמת גן. לא להחמיץ.

 

 

 ביקורת של מיכאל הנדלזלץ על ההצגה "מלך הילדים"

עולם שלם ונהדר