קניות
לאה נאור

איור: דני קרמן
מִשְׁפָּחָה אַחַת נֶחְמָדָה,
אַבָּא, אִמָּא, שְׁלוֹשָׁה יְלָדִים וְיַלְדָּה,
יָצְאוּ לִקְנִיּוֹת.
הָיוּ לָהֶם הַרְבֵּה תָּכְנִיּוֹת:
אַבָּא רָצָה מַחְשֵׁב,
יוֹאָב רָצָה כְּלַבְלַב.
אִמָּא רָצְתָה מְכוֹנִית,
הֶחָתוּל רָצָה חָלָב.
נֹעָה רָצְתָה גָּמָל,
הַגָּמָל רָצָה מִדְבָּר.
בָּר רָצָה אוֹצָר
הַתִּינוֹק לֹא רָצָה שׁוּם דָּבָר.
 
לְאִמָּא הָיָה רַעְיוֹן נֶהְדָּר:
לֹא הַכֹּל הַיּוֹם. אֶפְשָׁר גַּם מָחָר.
מָחָר אוּלַי נִקְנֶה בְּזוֹל
אֶת כָּל הַחֲלוֹמוֹת שֶׁהָיוּ לָנוּ אֶתְמוֹל.
 
בֵּינְתַיִם
נִקְנֶה נַעֲלַיִם,
צְבָעִים וּנְיָר,
וְאֶת כָּל הַשְּׁאָר נִדְחֶה לְמָחָר.
 
הַמִּשְׁפָּחָה חָזְרָה עֲיֵפָה אַךְ מְרֻצָּה.
כָּל אֶחָד כ מ ע ט קָנָה מָה שֶׁרָצָה.
אֲבָל הַיְּלָדִים חָשְׁבוּ: מוּזָר,
בְּעֶצֶם כ מ ע ט לֹא קָנִינוּ שׁוּם דָּבָר.
 
פִּתְאוֹם יוֹאָב אָמַר:
דַּוְקָא וְדַוְקָא קָנִינוּ אוֹצָר!
הוּא לָקַח אֶת הַצְּבָעִים וְלָקַח אֶת הַנְּיָר
וְצִיֵּר לוֹ כְּלַבְלַב,
עִם כֶּתֶם לָבָן בַּזָּנָב.


נֹעָה אָמְרָה: רַעֲיוֹן נֶהְדָּר
הִיא לָקְחָה צְבָעִים וְלָקְחָה נְיָר 
וְצִיְּרָה לָהּ גָּמָל  וְצִיְּרָה לוֹ מִדְבָּר.

בַּר צִיֵּר לוֹ אוֹצָר, 
הַתִּינוֹק וְהֶחָתוּל לֹא צִיְּרוּ שׁוּם דָּבָר.
 
וְאַבָּא אָמַר:
לִפְעָמִים צְבָעִים וּנְיָר

יְכוֹלִים לִהְיוֹת אוֹצָר. 


בחזרה לסיפורים ותסריטים מחורזים »