איך אלעד קם בבוקר
לאה נאור

 מתוך הספר הגדול של לאה נאור

אוֹר הַבֹּקֶר נִכְנַס לַחַלּוֹן,

 הֵצִיץ בַּמִּטָּה, נָגַע בְּוִילוֹן,

לִטֵּף בֻּבָּה וְלִטֵּף אֶת הַדֹּב,

אָמַר לִשְׁנֵיהֶם בֹּקֶר טוֹב, בֹּקֶר טוֹב,

הֵעִיר טְרַקְטוֹר צָהֹב שֶׁחָנָה בַּפִּנָּה,

נָגַע בְּאֶלְעָד נְגִיעָה עֲדִינָה,

רָאָה שֶׁאֶלְעָד עוֹד יָשֵׁן, וְאָמַר:

כְּבָר בֹּקֶר, כְּבָר אוֹר,

כְּבָר נוֹרָא מְאֻחָר.



אֶלְעָד פָּקַח עַיִן וְתֵכֶף עָצַם

הִסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי וְנִרְדַּם.



בָּאוּ קוֹלוֹת, מַקְהֵלָה מְשֻׁנָּה –

תִּזְמֹרֶת שֶׁל כָּל צִפּוֹרֵי הַשְּׁכוּנָה,

צְפִירַת אוֹטוֹבּוּס קְצָת עַצְבָּנִית,

טְרַקְטוֹר, אַמְבּוּלַנְס, טִרְטוּר מְכוֹנִית,

מַיִם זוֹרְמִים, הָרַדְיוֹ צוֹרֵחַ,

טֵלֵפוֹן מְצַלְצֵל בְּקוֹל שָׂמֵחַ.

דֶּלֶת נִטְרֶקֶת, מְזַמְזֵם לוֹ קֻמְקוּם,

אִמָּא קוֹרֵאת לְאֶלְעָד שֶֹׁיָקוּם...


אֶלְעָד פָּקַח עַיִן וְתֵכֶף עָצַם

הִסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי וְנִרְדַּם.



בָֹאוּ אַבָּא וְאִמָּא לְהָעִיר אֶת אֶלְעָד,

נָשְׁקוּ לוֹ בַּמֵּצַח, נָגְעוּ לוֹ בַּיָּד,

אָמְרוּ בֹּקֶר טוֹב, מְאֻחָר, קוּם מִיָּד!!!


אֶלְעָד פָּקַח עַיִן וְתֵכֶף עָצַם

הִסְתּוֹבֵב לַצַּד הַשֵּׁנִי וְנִרְדַּם.


פִּתְאוֹם בָּא עִדּוֹ, הֶחָבֵר שֶׁל אֶלְעָד.

לֹא אָמַר שׁוּם דָּבָר. רַק בָּא וְעָמַד.

 

אֶלְעָד חִיֵּךְ: כְּבָר קַמְתִּי מִזְּמַן

וּבְרֶגַע אֶחָד הָיָה מוּכָן.

 

 

 

 

 

 


בחזרה לסיפורים ותסריטים מחורזים »