לאה נאור | השירים | שירי פתיחה וסיום ' (ועוד שירים) לרדיו ולטלוויזיה

עמוד הבית | יצירת קשר

על עצמי

השירים

הספרים

תרגומים

מחזות

סיפורים

אלבומים

תכניות רדיו

תכניות טלויזיה

וידאו

מגירת ההפתעות

מה חדש?

רכישת ספרים

קישורים

תגובות

מכתבים מילדים

יצירת קשר

שירי פתיחה וסיום ' (ועוד שירים) לרדיו ולטלוויזיה

בשנות ה-60 פנתה אלי מרים הרמן מקול ישראל, בבקשה שאכתוב שיר פתיחה חדש לתכנית האהובה "לאם ולילד" שהייתה משודרת כל יום בשעות הצהרים, לאחר שהילדים חזרו מן הגנים ובתי הספר. ומוגשת על יד אסתר סופר.

האזינו

הקשיבו הקשיבו
קרבו עכשיו לרדיו,
לְךָ בכפר וְלָך בעיר
נספר סיפור וָשיר
הֵאַסְפוּ, בואו כלכם
הפינה היא שלכם.

הלחין את שיר הפתיחה הקטן הזה משה וילנסקי ושר אריק איינשטיין.

לאחר שנים מספר, ולאחר מחאה מצד האבות והילדות שלא הוזמנו להצטרף להאזנה – ונקראתי לרענן את שיר הפתיחה. כתבתי שיר חדש: את שיר הפתיחה החדש הלחין יוחנן זראי, ושרה אותו הקריינית נילי המאירי.

האזינו

זו השעה שלנו
אז שבו לכם סביב,
שלום גם לך וגם לך
לכל מי שמקשיב.

אנחנו שוב ביחד
נחמד לומר שלום.
ומה שלומכם? ואיך בכלל
ומה עושים היום?
כולנו מוכנים
וגם קצת סקרנים.
זה טוב מאד,
אחת ושתיים –
מ ת ח י ל י ם

גם השיר הזה הושמע מדי יום בשעת הצהרים, עד שהתחילו שידורי הטלוויזיה החינוכית, שנקראה אז "הטלוויזיה הלמודית, ואני נקראתי לכתוב לטלוויזיה החינוכית כמה משירי הפתיחה לתכניות שלה.

זאת הייתה תקופה יפה.
מדי כמה חודשים הייתי נוסעת באוטובוס לרמת אביב, לטלוויזיה החינוכית, שהייתה אז "הטלוויזיה הלימודית", מקבלת קלטת וידאו עם תוכנית יפנית שוודית או ספרדית חדשה שעוד לא תורגמה ועוד לא שודרה. מנהלת התוכניות, שושנה צחור, הייתה מסבירה לי "מה יהיה בתוכנית" ואני הייתי מקשיבה לשיר הפתיחה בשפת המקור שלא הבנתי, רואה את התמונות וכותבת שיר פתיחה חדש שיתאים למנגינה, לתמונות המתחלפות ולאופי התוכנית כפי שהבנתי אותה. הייתי מקשיבה שוב ושוב ושוב למנגינה, רואה את התוכנית בשפה הזרה, וממציאה, לפי התמונות, שיר חדש שצריך להתאים לכל המרכיבים המוכתבים. כשהצלחתי הייתי מאושרת כאילו פתרתי בהצלחה חידה קשה, או פאזל מסובך.
כך נכתבו "מרקו" "גברת פלפלת" "נילס אולגרסן" "הקוסם מארץ עוץ" "המומינים" ועוד רבים אחרים שתמצאו אותם כאן.

כמה הייתי מאושרת לכתוב שירי פתיחה לתוכניות המקוריות. לא היו לי שום הגבלות של תמונות ומקצבים מוכתבים. הייתי חופשייה. והמלחינים והמעצבים התאימו את עצמם לשגעונות שלי. כך נכתבו "קישקשתא" "הבית של פיסטוק", "פרפר נחמד", "רכבת ההפתעות" בטלוויזיה החינוכית, וכמובן שירי הפתיחה והסיום לתוכניות שיצרתי וכתבתי בעצמי ל"הופ" (סיפורים מהכיס) או לטלוויזיה הכללית: "חג לי", "קרוסלה" וגם "מתגלגלים" תוכנית קצרת ימים, על משפחת ליצנים נודדת, שלא זכתה לתכניות רבות, אבל זכתה לשיר פתיחה ושיר סיום ליצניים אמיתיים.