לֹא רוֹדֵף אַחַר הַכֶּסֶף.

לָמָה לִי?

גַּם דוֹלָרִים זֶה לֹא עֵסֶק

בִּשְׁבִילִי.

יֵשׁ לִי רַק דָּבָר אֶחָד אֲשֶׁר אוֹתוֹ מְאֹד אוֹהַב

זָהָב וְעוֹד זָהָב וְעוֹד זָהָב.

 

כְּשֶׁאֲנִי רוֹאֶה אֶת הַשֶׁמֶּשׁ שֶׁקּוֹרְאִים לָהּ גַּם חַמָּה

אָז פִּתְאֹם הַלֵּב כּוֹאֵב לִי כְּמוֹ אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ מַה.

אַף אֶחָד עוֹד לֹא שָׂם לֵב וְאַף אֶחָד עוֹד לֹא חַשָּׁב

שֶׁהַשֶּׁמֶּשׁ, כָּל שְׁנִיָּה הִיא מְבַזְבֶּזֶת טוֹן זָהָב.

 

לא רודף...

 

 

אִם עוֹבֵר אֲנִי בְּנַחַת מוּל פַּרְדֵּס שֶׁל הֲדָרִים

שְׁתֵּי עֵינַי הַמִּסְכֵּנוֹת יוֹצְאוֹת לִי קְצָת מִן הַחוֹרִים,

עַל כָּל עֵץ תַּפּוּז, וַלֶנְסְיָה קְלֶמֶנְטִינָה וְחוּשְׁחָש

מִתְבַּזְבֵּז זָהָב טָהוֹר וְאַף אֶחָד אֵינוֹ נִגָּש.

 

 

לא רודף...

 

אִם פּוֹגֵש אֲנִי בִּגְּבֶרֶת מַקְסִימָה וַהֲדוּרָה

שַׁרְשְׁרוֹת זָהָב תְּלוּיוֹת לָהּ עַל יָדָהּ וְצַוָּארָה

לֹא יָכֹל לְהִתְאַפֵּק, לִבִּי שָׁבוּי וּמְאֹהָב

אֶת לִבִּי כּוֹבֵשׁ הַקֶּסֶּם הַמְּעֻדָּן שֶׁל הַזָּהָב.