מְבֻלְבֶּלֶת (קצת רכילות)
מתוך הספר "חיוכים"| מילים: | לאה נאור |
אֵין חָכָם כְּבַעַל
נִסָּיוֹן? זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי.
נְסִיכָה וּשְׁמוֹנָה גַּמָּדִים
גָּרוּ בַּנַּעַל שֶׁלִּי.
נִסָּיוֹן? זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי.
נְסִיכָה וּשְׁמוֹנָה גַּמָּדִים
גָּרוּ בַּנַּעַל שֶׁלִּי.
הַנָּסִיך שֶׁלִּי עוֹד תּוֹעֶה,
קָטָן וְאוֹהֵב שׁוֹשַׁנָּה.
צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי
נוֹדֶדֶת לָהּ כָּל הַשָּׁנָה.
כּוֹכָב הַצָּפוֹן אָבַד לִיּ,
נִשְׁפַּךְ לִי שְׁבִיל הֶחָלָב.
אָז אֵין חָכָם
וְאֵין בַּעַל
וְנִסָּיוֹן? לֹא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי.
קָטָן וְאוֹהֵב שׁוֹשַׁנָּה.
צִפּוֹר הַנֶּפֶשׁ שֶׁלִּי
נוֹדֶדֶת לָהּ כָּל הַשָּׁנָה.
כּוֹכָב הַצָּפוֹן אָבַד לִיּ,
נִשְׁפַּךְ לִי שְׁבִיל הֶחָלָב.
אָז אֵין חָכָם
וְאֵין בַּעַל
וְנִסָּיוֹן? לֹא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילִי.
| בחזרה לשירי אהבה » |
