חָכְמַת הָאוֹרִיגָמִי
| מילים: | לאה נאור | 
חָכְמַת הָאוֹרִיגָמִי
קִפּוּלֵי הַנְּיָר
עִם קְצָת חָכְמַת יָדַיִם
יֵש לְךָ אוֹצָר
עִם קְצָת חָכְמַת יָדַיִם,
כַּמָה דַפֵּי נְיָר
הֲמוֹן דִּמְיוֹן פָּרוּעַ
פִּתְאוֹם הַכָּל אֶפְשָׁר.
אֶפְשָׁר לִבְרוֹא עוֹלָם,
בָּתִים, רְחוֹב אוֹ עִיר.
אֶפְשָׁר לִיצוֹר צִפּוֹר
וְגַם לִכְתוֹב לָהּ שִׁיר.
טַוָּס יְפֵה זָנָב, 
אַרְיֵה, מַלְכָּה יָפָה.
כַּדוּר, אַרְמוֹן זָהָב
שׁוֹדֵד, מְכַשֵׁפָה.
פּלְאֵי הָאוֹרִיגָמִי,
פָּשׁוּט, בָּרוּר, מוּאָר.
כַּמָּה חָכְמָה נִסְתֶרֶת
בֵּין קִפּוּלֵי הַנְיָר.
| בחזרה ל שירי אמנות » | 





