בַּכִּיס שֶׁלִּי יֵשׁ לִי אוֹצָר.
אֶפְשָׁר לִקְנוֹת בּוֹ כָּל דָּבָר.
אָבִי נָתַן לִי חֹפֶן מַטְבְּעוֹת
בִּשְׁבִיל לִקְנוֹת נִסִּים וְנִפְלָאוֹת.

אוּלַי אֶקְנֶה עוּגוֹת קַצֶּפֶת נִפְלָאוֹת,
אוּלַי תַּרְמִיל בִּשְׁבִיל לָצֵאת לְמַסָּעוֹת.
אוּלַי אֶקְנֶה הֲמוֹן עֲפִיפוֹנִים
וְאָעִיף אוֹתָם מֵעַל לָעֲנָנִים.

אוּלַי אֶקְנֶה לִי אֹהֶל סַיָּרִים
וְאֶטַּיֵּל אִתּוֹ מֵעֵבֶר לֶהָרִים,
וַאֲגַלֶּה פִּתְאוֹם יַבֶּשֶׁת אֲבוּדָה
שֶׁאַף אֶחָד עוֹד לֹא רָאָה וְלֹא יָדַע.

אוּלַי צִפּוֹר בִּכְלוּב קָטָן עִם נַדְנֵדָה,
וְעוֹד צִפּוֹר, שֶׁלֹּא תִּהְיֶה שָׁם לְבַדָּהּ.
וְגַרְעִינִים מְיֻחָדִים לַצִּפּוֹרִים,
אֲנִי יָכוֹל לִקְנוֹת לִי כָּל מִינֵי דְּבָרִים.

אוּלַי אֶקְנֶה גִּיטָרָה יְשָׁנָה,
כִּי הַמִּלִּים יוֹתֵר יָפוֹת עִם מַנְגִּינָה,
וְלֹא אֹכַל וְלֹא אֶשְׁתֶּה וְלֹא אִישַׁן
רַק אֲנַגֵּן וַאֲנַגֵּן לִי כָּל הַזְּמַן.

אֲנִי כְּבָר לֹא צָרִיךְ לַחֲשֹׁב בְּמָה לִבְחֹר
בַּכִּיס שֶׁלִּי הָיָה לִי חֹר. הָיָה לִי חֹר.
עוּגָה, גִּיטָרָה, נִפְלָאוֹת וְגַם נִסִּים
כֻּלָּם נָפְלוּ לִי מִן הַחֹר שֶׁבְּכִיסַי.