כולם מדברים (לייב קוויטקו)

מילים:   לייב קוויטקו. מיידיש: לאה נאור

                   יַשָּׁה חושב: 
                    כל הדברים מדברים. למה לא?
                    לכל דבר יש לשון משלו.
                   
                   אם פתחת איזו דלת,
                   היא חורקת ומייללת:
                   "חריק חרק לי זה נמאס
                     נכנס-יוצא, יוצא-נכנס!"
 
                    על ספסל תשב לנוח –
                    לספסל אין מצב רוח.
                    "אל תשב!" הוא חורק.
                    "לך מכאן! תסתלק."
 
                    הכי יפות הן השיחות
                    בין הסכו"ם לצלחות.
                    הם צועקים והם שמחים
                    ועמוסים בויכוחים.
                    מזלג של אבא מקשקש
                    עם הסכין, על מה שיש
                    בישיבות, בעבודה,
                    במפלגה, שלא נדע.
 
                   הכף של אמא מקפצת
                    הופלה הופלה
                    היא קורצת:
                    "תאכלו יפה, אני אומרת,
                     ועוד היום נלך לסרט.
                    הופה הופ, נלך לסרט.
 
                     אבל המזלג של יַשָּה
                     כך לוחש לו: "ישה! נַאשֶער!
                     הסרט  לא מגיע לך!
                     רחצת ידים לפני הארוחה?
                     זה לא יפה! זה לא הוגן!"
                     ישה חושב: "אתה שוב מתלונן?
                     מדבר לי חלקות
                     בשיניים ארוכות!   
                     דווקא כן נלך לסרט!!!"
                     ותקע אותו בתוך החזרת.
 
 
 

בחזרה לשירים מתורגמים »