זִכָּרוֹן מְצוּיָן
מתוך הספר: "אבל אני כזה"| מילים: | לאה נאור |
הַזִּכָּרוֹן שֶׁלִּי מְצוּיָן
אֲבָל הוּא קְצָת לֹא לָעִנְיָן.
אֲנִי זוֹכַר רַק דְּבָרִים לא חֲשׁוּבִים:
אֶת הַפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה שֶׁאָכַלְתִּי עֲנָבִים,
וְשֶׁנָּסַעְנוּ בַּרַכֶּבֶת וְהַקַּטָּר צָפַר,
וְאֶת הַשְׁקִיעָה הָהִיא בִּירוּשָׁלַיִם וְאֶת הַצֶּבַע שֶׁל הָהָר,
וַאֲפִילוּ שִׁיר אָרוֹך שֶׁל גְּדוֹלִים, אֲנִי זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּלִּים
לא יוֹדֵעַ אֵיך הִצְלַחְתִּי.
אֲבָל לְגַמְרֵי שָׁכַחְתִּי
אֵיפֹה שַׂמְתִּי אֶת הַמְעִיל וּלְאָן נֶעְלָם הַסְּוֶדֶר.
וְגַם שָׁכַחְתִּי שֶׁהִבְטַחְתִּי לְסַדֵּר סוֹף סוֹף אֶת הַחֶדֶר.
| בחזרה לשירים על צרות » |





