הַנְּמָלָה שֶׁעָשְׂתָה שִׁעוּרִים
מתוך הספר "מקהלה עליזה" הוצאת יבנה 1980| מילים: | לאה נאור |
פָּעַם נְמָלָה
עַל שוּלְחָן טְִילָה,
פּתְאוֹם נִתְקְלָה
בְּמַחְבֶּרֶת חֶשְׁבּוֹן פְּתוּחָה.
נִכְנְסָה וְהָלְכָה בְּתוֹכָהּ.
הִיא טִיְלָה עַל שְׁאֵלָה
וְעָבְרָה לְתַרְגִיל לא קַל.
אַחַר כָּך הָלְכָה בְּשִׁווּי מִשְׁקָל
עַל "פָּחוֹת"
וְקָפְצָה קְפִיצָה יָפָה מְאד
יָשָׁר עַל "וְעוֹד"
וְעָבְרָה אַחַת וּשְׁתַּיִם
עַל אַחַת וְעַל שְׁתַּיִם
וּבִקְצֵה הַמְחוֹשִׁים נָגְעָה
אֲפִילוּ בְּמֵאָה,
יַה, אֵיזוֹ הַרְגָשָׁה נִפְלָאָה.
אַחַר כָּך עָשְׂתָה תַּרְגִילֵי הִתְעַמְלוּת מוֹעִילִים
עַל כַּמָה תַּרְגִילִים.
וְחָשְׁבָה: מַזָל שֶׁהַתַּרְגִילִים קַלִים.
אַחַר כָּך יָרְדָה בְּרֶגֶל קַלָה,
חָזְרָה אֶל הַקֵּן שֶׁלָהּ
וְאָמְרָה בְּשִׂמְחָה גְּדוֹלָה:
חֲבֵרוֹת וַחֲבֵרִים,
אֵיךְ שֶׁאֲנִי עָשִׂיתִי שִׁעוּרִים!
| בחזרה לשירי ילדים. בכיתה, בגן ובכלל » |
