הַבְּגָדִים שֶׁבָּאָרוֹן (מן המגרה)
| מילים: | לאה נאור |
הַבְּגָּדִים שֶׁבַּאָרוֹן
מְחַכִּים שָׁם כָּל הַזְּמַן
שֶׁסוֹף סוֹף יָבוֹא יוֹתָם
וְיִלְבַּשׁ אוֹתָם.
בָּאָרוֹן שֶׁלוֹ צָפוּף
קְצָת קָשֶׁה לִנְשׁוֹם.
הֵם שׁוכְבִים בַּעֲרֵמָה
כָּכָה כָּל הַיּוֹם
חֲסֵרִים לָהֶם הַשֶּׁמֶש וְהָרוּחַ וְהַצֵּל,
הֵם רוֹצִים לָרוּץ בַּחוּץ. הֵם רוֹצִים לְטַיֵּל.
הַשַּׁרְוּלִים מְקֻפָּלִים
מְתְבַּטְלִים הַסַּנְדָלִים
וַאֲפִילוּ הַמְעִילִים
כְּבָר לֹא יְכוֹלִים.
נִלְחֲצוֹת כָּל הַחֻלְצוֹת
כִּי לָצֵאת כֻּלָּן רוֹצוֹת
וּלְכָל גֶּרֶב וּמִכְנָס
כְּבָר מִזְמַן נִמְאָס
חֲסֵרִים לָהֶם הַשֶּׁמֶש וְהָרוּחַ וְהַצֵּל,
הֵם רוֹצִים לָרוּץ בַּחוּץ. הֵם רוֹצִים לְטַיֵּל.
יוֹתָם פָּתַח אֶת הָאָרוֹן
פִּתְאֹם קָמָה מְהוּמָה.
וְכַמָּה בְּגָדִים נָפְלוּ
עָלָיו בַּעֲרֵמָה.
הֵם נָפְלוּ עַל יוֹתָם
וְלָחֲשׁוּ לוֹ בְּשִׂמְחָה
טוֹב שֶׁבָּאתָ כִּי חִכִּינוּ
רַק לְךָ, לךָ.
חֲסֵרִים לָנו הַשֶּׁמֶש וְהָרוּחַ וְהַצֵּל,
בּוֹא, עַכְשָׁיו נָרוּץ בַּחוּץ. נְטַיֵּל וְנִשְׁתּוֹלֵל.
| בחזרה לשירים על בגדים, על כובעים ועל סנדלים. » |
