זֶה דֵּי קָשֶׁה לִקְטוֹף עָנָן, לִרְכֹּב עָלָיו לְמַטָּה,
כֻּלָּם יַגִּידוּ לִי: נוֹרָא נֶחְמָד שֶׁבָּאתָּ,
מַה הֵבֵאתָּ לִי, הֵי, מַה הֵבֵאתָּ לִי?
אַגִּיד לָהֶם: הֵבֵאתִי אֶת הֶעָנָן שֶׁלִּי.

וְהֵם יַגִּידוּ כָּכָה:
תּוֹדָה, זֶה מְצֻיָּן.
אַף פַּעַם לֹא נָגַעְתִּי בֶּעָנָן.
אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה, אוּלַי אֲנִי חוֹלֵם,
עָנָן שָׁלֵם.

אוּלַי כְּדַאי לִקְטוֹף עָנָן, אוּלַי אֲפִילוּ שְׁנַיִם,
וּלְקַשֵׁט גִּנָּה כְּאִלּוּ הִיא שָׁמַיִם.
זֶה יִהְיֶה קִשּוּט יָפֶה לַחֲגִיגָה
וְאָז כֻּלָּם יַגִּידוּ:
נִפְלָא! תּוֹדָה רַבָּה.

וְהֵם יַגִּידוּ כָּכָה:
תּוֹדָה, זֶה מְצֻיָּן.
אַף פַּעַם לֹא נָגַעְתִּי בֶּעָנָן.
אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה, אוּלַי אֲנִי חוֹלֵם,
עָנָן שָׁלֵם.

זֶה דֵּי קָשֶׁה לִקְטוֹף עָנָן. אַף פַּעַם לֹא נִסִּיתִי.
עָנָן עַקְשָׁן כָּזֶה אֲנִי עוֹד לֹא רָאִיתִי.
אַך זֶה חָשׁוּב נוֹרָא, זֶה טוֹב גַּם בִּשְׁבִילִי
שֶׁחֲבֵרַי יַכִּירוּ אֶת הֶעָנָן שֶׁלִּי.

וְהֵם יַגִּידוּ כָּכָה:
תּוֹדָה, זֶה מְצֻיָּן.
אַף פַּעַם לֹא נָגַעְתִּי בֶּעָנָן.
אוּלַי אֲנִי טוֹעֶה, אוּלַי אֲנִי חוֹלֵם,
עָנָן שָׁלֵם.