לַבְּרוֹש כּוֹאֵב הָרֹאשׁ
מתוך הספר: "חג לי"

מילים:   לאה נאור

 
לַבְּרוֹש
כּוֹאֵב הָרֹאשׁ,
הַצַּפְצָפָה
קְצָת עֲיֵפָה,
לִכְלִיל הַחוֹרֶשׁ
יֵש כְּאֵב שׁוֹרֶשׁ
וְְגַם הָאִזְדָּרֶכֶת
נִמְאַס לָהּ. הִיא רוֹצָה לָלֶכֶת.
לְאָן?
לְרָמַת גַּן.
הָעִיקָר שֶׁלא לִהְיוֹת כָּאן וְלִהְיוֹת כָּאן וְלִהְיוֹת כָּאן
כָּל הַזְְּמָן.
 
הֵם הִשְׁתַּדְלוּ וְהִתְאַמְצוּ
וְהִתְמַתְחוּ וְהִתְכַּוְצוּ
כִּמְעַט הִתְפּוֹצְצוּ
אַךְ לא יָכְלוּ לָלֶכֶת,
ְגַם הָאִזְדָּרֶכֶת
לָמָּה?
כִּי כָּל הַזְּמָן הָאֲדָמָה בַּשָּׁרָשִׁים אוֹתָם מוֹשֶׁכֶת
וּמוֹשֶׁכֶת.
 
בִּשְׁבִיל מָה?
אָמְרָה לָהֶם הָאֲדָמָה.
לָמָּה לִבְרוֹחַ לְמָקוֹם אַחֵר?
אַתֶּם בְּטוּחִים שֶׁשָּׁמָה טוֹב יוֹתֵר?
וְלָמָּה דַּוְקָא רָמַת גַּן?
הֲלוֹא לִפְרוֹחַ
בְּכָל הַכֹּחַ
בְּכָל הַכֹּחַ
אֶפְשָׁר גַּם כָּאן.
 

בחזרה לשירי גינה »