"וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ,
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לא שָׁעָה."

אוּלַי אֱלֹהִים לֹא רָאָה?
אוּלַי הוא הָיָה עָסוּק
בְּדִיּוּק בְּאוֹתָה שָׁעָה?
אוּלַי הוּא רָצָה לִשְעוֹת אַחַר כָּך
אֲבָל הוּחְמְצָה הַשָּׁעָה?

תָּאֲרוּ לָכֶם כַּמָּה טוֹב הָיַה
אִם הָיָה שׁוֹעֶה רַק דַּקָּה, רַק שְׁנִיָּה.
הָאִם אֱלהִים הֵבִין שטָעָה
כַּאֲשֶׁר לֹא שָׁעָה וְהֶחְמִיץ את השָׁעָה
וְהֵבִיא לָעוֹלָם קִּנְאָה ושִּׂנְאָה?

"וַיִּחַר לְקַיִן מְאד וַיִּפְּלוּ פָּנָיו".
פנים שנפלו זאת צרה צרורה..
חָרָה לוֹ מְאֹד. בְּצֶדֶק חרה.
זֶה הָיָה אֱלוֹהָיו שהִכְזִיב
וְנוֹלָד הָרִיב
וְיָד אָח בְּאָחִיו וְאֵין לְהָשִׁיב
וְהַסֵבֶל הוֹלֵךְ וַרָב.
קַיִּן הורַג אֶת הֶבֶל אָחִיו
עד עכשיו.