הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה, הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה,
מְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה בַּגִּנָּה.
בּוֹאוּ נָא, בּוֹאוּ נָא,
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה,
מְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה בַּגִּנָּה.

מְחָטִים שֶׁל אֳרָנִים
בִּמְחִירִים מְעַנְיְנִים.
אִצְטְרוּבָּל בַּהֲנָחָה,
מִי שֶׁלֹא זָכָה – בָּכָה.
- גְּבֶרֶת, לָמָּה אַתְּ הוֹלֶכֶת
יֵשׁ לִי גַּם עֲלֵי שַׁלֶּכֶת.

פִּטְרִיָּה, קְנוּ פִּטְרִיָּה
פִּטְרִיָּה מִיָּד שְׁנִיָּה.
גַּם גַּמָּד? לֹא, מִצְטַעֵר
גַּמָּדִים אֲנִי לֹא מוֹכֵר.
- גְּבֶרֶת, מַה אַתְּ מְמַהֶרֶת
יֵשׁ לִי גַּם עֲלֵי חַזֶּרֶת.
(כמה עולה עלה?)

יֵש עָלֶה. הוּא קְצָת יָבֵשׁ.
טוֹב אָז מַה? זֶה מַה שֶׁיֵשׁ.
יֵשׁ גִּבְעוֹל שָׁלֵם שֶׁל קַש
בִּמְחִירֵי הֶפְסֵד מַמָּש.
- אֲדוֹנִי, נִשְׁאַר לִי שִׁיר
קַח אוֹתוֹ בְּלִי שׁוּם מְחִיר.

הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה, הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה,
מְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה בַּגִּנָּה.
בּוֹאוּ נָא, בּוֹאוּ נָא,
הִזְדַּמְּנוּת אַחֲרוֹנָה,
מְכִירַת סוֹף הָעוֹנָה בַּגִּנָּה.

את השיר הזה כתבתי , כמעט בדמעות, לתכנית האחרונה של קרוסלה בסוף השנה. (שנת 1978) אחריו בא השיר האחרון "סוף הוא תמיד התחלה" בו ניסיתי לעודד את עצמי על הפרידה מן  השנה הקסומה של קרוסלה. במשך השנה הזאת כתבתי בערך 10 שירים חדשים לכל תכנית,  בכל חודש, 12 תכניות בסך הכל. והרגשתי מותשת.