יֵשׁ לִי צְלִיל,
וְהוּא עוֹלֶה וּמְמַלֵּא לִי אֶת הַלֵּב
וְהוּא פּוֹרֵץ אֶל תּוֹךְ הָעֶרֶב הַשָּׁלֵו,
הוּא נוֹגֵעַ בָּעוֹבְרִים וּבַשָּׁבִים,
הֵם לִפְעָמִים נֶעֱצָרִים וּמַקְשִׁיבִים

לַצְּלִיל שֶׁלִּי
לְעוֹד צְלִילִים
לַמַּנְגִּינוֹת וְלַצְּלִילִים וּלְמִלִּים.

יֵשׁ לִי צְלִיל
הַצְּלִיל שֶׁלִּי מְאֹהָב בָּאוֹהֲבִים
הוּא מְשַׂמֵּחַ קְצָת אֶת כָּל הָעֲצוּבִים,
הוּא מְלַטֵּף אֶת הַלְּבָבוֹת הַבּוֹדְדִים,
וּבִמְיֻחָד הוּא מְשֻׁגָּע עַל יְלָדִים.

הַצְּלִיל שֶׁלִּי
וְעוֹד צְלִילִים,
הַמַּנְגִּינוֹת וְהַצְּלִילִים וְהַמִּלִּים.

יֵשׁ לִי צְלִיל
וְאִם תִּתְּנוּ לוֹ – הוּא יִגַּע לָכֶם בַּלֵּב,
וְאִם תִּתְּנוּ לוֹ הוּא יִפְרַח וִילַבְלֵב,
וְאִם תִּתְּנוּ לוֹ רַק לְרֶגַע אֶת קוֹלְכֶם
הוּא יִהְיֶה גַּם שֶׁלָּכֶם. גַּם שֶׁלָּכֶם.