שׁוּלָה (מלים ולחן)
| מילים: | לאה נאור |
| לחן: | נורית הירש |
| ביצוע: | אסנת פז בליווי תזמורת ההקלטות של קול ישראל 1967 |
בביצוע אסנת פזמַה קָרָה לָהּ לְשׁוּלָה וְאֵיךְ זֶה קָרָה
שֶׁהִיא מְפוּזֶרֶת כָּל כָּך?
הִיא יוֹדַעַת מַה טוֹב, הִיא יוֹדַעַת מַה רָע,
אַך הִיא בֶּטַח עוֹד רֶגַע תִּשְׁכַּח.
וְאַבָּא שֶׁל שׁוּלָה וְאִמָּא שֶׁל שׁוּלָה
וְסַבָּא וְסַבְתָּא שֶׁל שׁוּלָה,
הִסְבִּירוּ לְשׁוּלָה, הִבְהִירוּ לְשׁוּלָה,
וְכַךְ הֵם בְּעֵרֶך אָמְרוּ לָהּ:
מַה יִהְיֶה אִתָּךְ, שׁוּלָה, אִמְרִי בְּעַצְמֵךְ
שֶׁאַתְּ מְפוּזֶרֶת כָּזֹאת?
אַת צְרִיכָה לְנַסוֹת, אַת צְרִיכָה לְנַסוֹת,
אַת צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ לַעֲשׂוֹת.
כַּךְ אִמָּא וְאַבָּא וְסַבְתָּא וְסַבָּא
הִסְבִּירוּ לְשׁוּלָה בְּנַחַת,
וְשׁוּלָה שׁוֹמַעַת, וְשׁוּלָה יוֹדַעַת
אַך יֵשׁ לָהּ צָרָה: הֵיא שׁוֹכַחַת.
בַּלֵילוֹת הִיא שׁוֹכַחַת לִסְפּוֹר כּוֹכָבִים,
שׁוֹכַחַת לַחְלוֹם חֲלוֹמוֹת.
הִיא שׁוֹכַחַת בִּכְלָל שֶׁחָנָן מְבוּלְבָּל
רַק בִּגְלַל שֶׁעֵינֵיהָ חוּמוֹת.
וְאַבָּא שֶׁל שׁוּלָה וְאִמָּא שֶׁל שׁוּלָה
וְסַבָּא וְסַבְתָּא שֶׁל שׁוּלָה,
הִסְבִּירוּ לְשׁוּלָה, הִבְהִירוּ לְשׁוּלָה,
וְכַךְ הֵם בְּעֵרֶך אָמְרוּ לָהּ:
מַה יִהְיֶה אִתָּךְ, שׁוּלָה, אִמְרִי בְּעַצְמֵךְ
שֶׁאַתְּ מְפוּזֶרֶת כָּזֹאת?
אַת צְרִיכָה לְנַסוֹת, אַת צְרִיכָה לְנַסוֹת,
אַת צְרִיכָה מַשֶּׁהוּ לַעֲשׂוֹת.
כַּךְ אִמָּא וְאַבָּא וְסַבְתָּא וְסַבָּא
הִסְבִּירוּ לְשׁוּלָה בְּנַחַת,
וְשׁוּלָה שׁוֹמַעַת, וְשׁוּלָה יוֹדַעַת
אַך יֵשׁ לָהּ צָרָה: הֵיא שׁוֹכַחַת.
.
השיר נכתב באהבה לחברתי הטובה שולה פרגר. היינו החברות הכי טובות בבית הספר החקלאי עיינות, ויחד איתה עם בעלה, חנן, היינו בין מקימי קיבוץ נחל עוז,
ושמרנו על החברות הקרובה ביננו כל השנים.
בעצם השיר הזה נכתב כבדיחה, האמת היא שאני הייתי השכחנית בינינו. ושולה הייתה בחיוך מזכירה לי, ולא פעם לוקחת עליה את האשמה.
שולה, ובעלה הטוב, חברנו חנן, אינם איתנו עוד. אבל אנחנו לא שוכחים אותם, ולא שוכחים שהיו לנו ימים נפלאים ושנים נפלאות ביחד, בנח"ל עוז.
כי איך אפשר לשכוח?
ותודה לערן ליטוין, שמצא את ההקלטה הנחמדה הזאת בתקליטיה של קול ישראל.
| בחזרה לשירים על אמא, אבא ומשפחה » |
