רשימת השירים
11. מוכר הבלונים (עף לי וצף לי) (לחן : קובי אשרת)
12. אולי ראית את הרוח (לחן: קובי אשרת)
13 השיר אשר אבד לי  (לחן: נורית הירש)
14. על כל עץ יושב גמד (שיר הגמד) (לחן: נורית הירש)
15. רודף אחרי הרוח  (לחן: דפנה אילת)
16. הציפורים שרות שירים (לחן: קובי אשרת)
17. הסתיו הוא בעצם קונצרט (לחן:קובי אשרת)

 תכנית "קרוסלה לחודש חשוון  (קטע)

 

שירו של חנן ענן, מוֹכֵר הַבַּלּוֹנִים (עף לי וצף לי)
מילים: לאה נאור
לחן: קובי אשרת
מבצע: חנן גולדבלט

 

מֵעַל לָעֵצִים וּמֵעַל לֶהָרִים
וּמֵעַל לְכָל מִינֵי דְבָרִים
וַאֲפִילוּ מֵעַל לָרוּחַ
הַרְבֵּה יוֹתֵר בָּטוּחַ.

 

אֲנִי עָף לִי וְצָף לִי
חָפְשִׁי וָקָל
וְשָׁר לִי שִׁיר, שָׁר לִי שִׁיר
בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

 

מֵעַל לָעֵצִים וּמֵעַל לֶעָנָן
אֲנִי יוֹשֵׁב לִי כָּל הַזְמָן.
רוֹאֶה עֲנָנִים לְמַעֲלָה
זוֹ תְּמוּנָה שֶׁאֵין דוֹמָה לָהּ.

 

מֵעַל לֶהָרִים הֲכִי גְּבוֹהִים
קוֹלוֹת רָמִים לֹא מַגִיעִים
וְכָל מַה שֶׁעָצוּב לִי
כְּבָר לֹא כָּל כָּךְ חָשׁוּב לִי.

 

אֲנִי עָף לִי וְצָף לִי
חָפְשִׁי וָקָל
וְשָׁר לִי שִׁיר, שָׁר לִי שִׁיר
בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

 

רוֹכֵב עַל עַנְנֵי כְּבָשִׂים,
עוֹשֶׂה שָׁלוֹם לַמְטוֹסִים.
לוֹחֵש בְּסוֹד לָרַעַם:
"לא טוב! נַסֵּה עוֹד פַּעַם"

 

כּמוֹ עַל שְׂמִיכָה רַכָּה רַכָּה,
כְּמוֹ בְּקַצֶפֶת מְתוּקָה.
תָּמִיד, כְּשֶׁמִתְחַשֵׁק לִי
אֲנִי קְצָת מִתְלַקֵק לִי.

 

וְאִם נִמְאַס לִי מֵעַל לֶהָרִים
לִהְיוֹת לְבַד, בְּלִי חֲבֵרִים.
אֲנִי יוֹרֵד בְּנַחַת
לִהְיוֹת אִתְכֶם בְּיַחַד.

 

יוֹרֵד בְּנַחַת לַגִּנָּה
בְּדִיּוּק בַּשָׁעָה הַנְכוֹנָה.
גוֹלֵש יָשָׁר לַדֶּשֶׁא
בֵּין שְׁתֵי טִפּוֹת שֶׁל גֶּשֶׁם.

 

אֲנִי עָף לִי וְצָף לִי
חָפְשִׁי וָקָל
וְשָׁר לִי שִׁיר, שָׁר לִי שִׁיר
בְּדֶרֶךְ כְּלָל.

 שירו של חנן ענן, עף לי וצף לי

כשיצרתי את הדמות של חנן ענן - תפרתי אותה בעצם לפי מידתי. בילדותי אמי הייתה שואלת אותי למה הראש שלי תמיד בעננים, ומתי, פעם אחת, היא תזכה והרגליים שלי יהיו על האדמה. עד היום אני מפוזרת, זוכרת בעיקר את הדברים הפחות חשובים, שוכחת את עצמי ושוקעת עמוק מדי ביצירה, כך שבמקרים רבים כתבתי שירים ודיאלוגים ארוכים מדי והייתי צריכה לקצר בכאב. (גם השיר הזה קוצר לצורך התכנית. כאן הוא מובא במלואו.) אין פלא שאהבתי במיוחד את השיר הזה. ואפילו כתבתי נוסח נוסף שלו: "עף לי וצף לי בלילה" לתכנית לחודש אדר א' בה צילמנו את הגינה בלילה.
כאן חנן שר את השיר כשהוא מוביל את הענן שלו, ביחד עם הרבה עננים שכנים, לקונצרט הסתיו שמתארגן בגינה.

בינתיים למטה, בגינה, גדליה מתכונן לקונצרט, והילד לוליק עוזר לו.
אגב שמו של הילד הוא אוריאל. בתכנית קוראים לו לוליק משום שכל הזמן גדליה גוער בו: "לא לקטוף!" "לא לקפוץ" לא לק.... וזה די נמאס לו.

שניהם תולים בגנה שלט גדול:

קונצרט הסתו מתחיל עכשיו. עצים ועלים גמדים, בולבולים ועלים חומים וסגולים מוזמנים להצטרף למקהלה. בדיוק בשעה הנכונה – ההתחלה.

חוה וחנן הגיעו לקונצרט מוקדם מדי. עד שהקונצרט יתחיל הם יושבים ונהנים מן הרוח הקלה.

אוּלַי רָאִיתָ אֶת הָרוּחַ? ׁ
כריסטינה רוזטי
עברית: לאה נאור
לחן: קובי אשרת
מבצעים: חוה אלברשטיין וחנן גלדבלט

 

אוּלַי רָאִית פֹּה אֶת הָרוּחַ?
לִי זֶה עוֹד לֹא קָרָה.
רָאִיתִי גִבְעוֹל מִתְנוֹעֵעַ
סִימָן שֶׁהָרוּחַ עָבְרָה.

 

אוּלַי רָאִיתָ אֶת הָרוּחַ?
לִי זֶה עוֹד לֹא קָרָה.
אֲבָל שְׂעָרִי הִתְפָּרֵעַ.
סִימָן שֶׁהָרוּחַ עָבְרָה.

 

אוּלַי רָאִיתָ אֶת הָרוּחַ?
לִי זֶה עוֹד לֹא קָרָה.
אֲבָל שִׂמְלָתִי מִתְעוֹפֶפֶת,
סִימָן שֶׁהָרוּחַ עָבְרָה.

 

שׁוּם אִישׁ לֹא רָאָה אֶת הָרוּחַ.
גַּם לִי זֶה עוֹד לֹא קָרָה,
אַךְ יֵֹש לִי הֲמוֹן סִימָנִים
שֶׁכָּאן הָרוּחַ עָבְרָה.

אולי ראית את הרוח

 

את השיר "אולי ראית את הרוח" כתבה המשוררת האנגליה, כריסטינה רוזטי, שחיה ויצרה באנגליה במאה התשע-עשרה, ואת שיריה אני אוהבת במיוחד. תרגמתי לעברית כמה משיריה. כולל השיר הזה.
זהו הלחן השני לשיר. המלחין מוני אמריליו, הלחין גם הוא מנגינה לשיר "אולי ראיתם את הרוח", וגם אותו, בנוסח קצת שונה, שרה חוה אלברשטיין.
כאן חוה וחנן שרים את "אולי ראית את הרוח" במנגינה של קובי אשרת, כשהם יושבים על הספסל, נהנים מן הרוח הקלה ומחכים לתחילת קונצרט הסתיו.

 

הַשִּׁיר אֲשֶׁר אָבַד לִי
מלים: לאה נאור
לחן: נורית הירש
מבצעים חוה אלברשטיין וצוות קרוסלה

 

הַשִּׁיר אֲשֶׁר אָבַד לִי
נִרְאָה בְּעֵרֶךְ כָּכָה:
שְׁלֹושָׁה בָּתִים הָיוּ לוֹ וּפִזְמוֹן חוֹזֵר
הַשִּׁיר אֲשֶׁר אָבַד לִי
הָיָה דוֹמֶה בְּעֶצֶם
לְכָל מִינֵי שִׁירִים וּלְאַף שִׁיר אַחֵר.

 

הוּא הָיָה... כָּזֶה,
עִם מַשֶּׁהוּ בְּעֵרֶךְ...
שְׁלֹושָׁה בָּתִים הָיוּ לוֹ, מַנְגִּינָה קַלָּה.
וְהַפִּזְמוֹן אָמַר
דָּבָר כָּזֶה בְּעֵרֶךְ
טְרָה לָה לָה לָה לָה.

 

אוּלַי צִפּוֹר קְטַנָה
לַקֵּן אוֹתוֹ הֵבִיאָה,
חָשְׁבָה שֶׁהוּא טָעִים לָה, גַּם לַגּוֹזָלִים.
אוּלַי הַגַּמָּדִים
עַכְשָׁו מְשַׂחֲקִים בּוֹ
אוּלַי הוּא עָף בָּרוּחַ, טָס עִם הֶעָלִים.

 

מִי שֶׁמָצָא אוֹתוֹ
תּוֹעֶה אוֹ רָץ בַּדֶּרֶךְ
אָז שֶׁיַחֲזִיר אוֹתוֹ. אָז שֶׁיַחֲזִיר מַהֵר.
הַשִּׁיר אֲשֶׁר אָבַד לִי
נִרְאָה בְּעֵרֶךְ כָּכָה:
שְׁלֹושָׁה בָּתִים הָיוּ לוֹ
וּפִזְמוֹן חוֹזֵר.

 

הוּא הָיָה... כָּזֶה...
עִם מַשֶּׁהוּ בְּעֵרֶךְ...
שְׁלֹושָׁה בָּתִים הָיוּ לוֹ, מַנְגִּינָה קַלָּה.
וְהַפִּזְמוֹן אָמַר
דָּבָר כָּזֶה בְּעֵרֶךְ
טְרָה לָה לָה לָה לָה.

השיר אשר אבד לי

הקונצרט מתחיל, חוה קמה לשיר אבל חוה מגלה שהשיר שהכינה לקונצרט – אבד. הלוא כולם יודעים שלשירים יש רצון משלהם, הם לא מתנגנים כשהם לא מוכנים.
אבל חוה היא זמרת שלא מוותרת. היא שרה אפילו כשהיא מדברת. כל יום וכל דקה, לעולם לא מפסיקה, ויכולה לשיר תמיד ועל הכל. בעיקר על כל מה שנחמד לה, אפילו על "השיר אשר אבד לה."

 

עַל כָּל עֵץ יוֹשֵׁב גַּמָּד
מלים: לאה נאור
לחן: נורית הירש
מבצע: אברהם מור

 

עַל כָּל עֵץ יוֹשֵׁב גַּמָּד
לֹא רוֹאִים אוֹתוֹ בִּכְלָל.
אִם יֵשׁ גֶּשֶׁם הוּא עוֹבֵר
לַגוּר מִתַּחַת לְעַלְעָל.

 

עַל כָּל עֵץ יוֹשֵׁב גַּמָּד
מִתְחַבֵּא שָׁם בַּצְלָלִים
כּי אַחֶרֶת, מִי הָיָה
מְנַדְנֵד אֶת הֶעָלִים?

 

עַל כָּל עֵץ יוֹשֵׁב גַּמָּד
הוּא יוֹשֵׁב שָׁם וְשׁוֹמֵר
שֶׁאַף פֶּרַח לֹא יִשְׁכַּח
לְהִפָּתַח וּלְהִסָּגֵר.

 

הוּא קוֹפֵץ אוֹ מְטַפֵּס,
מִתְנַדְנֵד אוֹ מְנַמְנֵם.
אִם יֵשׁ עֵץ בְּלִי שׁוּם גַּמָּד
הוּא נוֹרָא מִשְׁתַּעֲמֵם.

 

עַל כָּל עֵץ יוֹשֵׁב גַּמָּד
בְּתוֹך קֵן שֶׁל צִפּוֹרִים.
לִפְעָמִים הוּא מְצַפְצֶף,
לִפְעָמִים הוּא שָׁר שִׁירִים.

 

הוּא שׁוֹמֵר עַל הֶעָלִים,
עַל הַגּוֹזָלִים בַּקֵּן,
הוּא שׁוֹמֵר עַל הַפֵּרוֹת
וְטוֹעֵם אוֹתָם גַּם כֵּן.

 

אִם תִּרְאוּ שָׁזִיף אָכוּל
אוֹ תַּפּוּחַ מְנֻקָּר
זֶה בִּגְלַל גַּמָּד קָטָן
כִּי אַחֶרֶת אֵיךְ אֶפְשָׁר?

 

על כל עץ יושב גמד

 

גדליה שר "על כל עץ יושב גמד" והוא באמת מאמין בזה. גדליה הוא גנן בנשמתו, ורוצה לחנך את כל מי שבא לגנה שלא ימהר לעבור. שיעצור, שיפקח עיניים, שיתבונן ויקשיב, כי הגינה מלאה הפתעות. אני מסכימה איתו. גם אני חושבת שבכל גינה, יש מנגינה, יש הפתעה בכל פינה, ובצללים בין העלים יש מנגינות ויש מלים, אם לא תביט תצא מופסד כי על כל עץ יושב גמד.

 

רוֹדֵף אַחֲרֵי הָרוּחַ
מלים: לאה נאור
לחן: דפנה אילת
מבצע: שלמה וישינסקי

 

אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי הָרוּחַ,
אֲנִי לֹא צָרִיךְ לָנוּחַ.
אֲנִי מוֹצֵא לִי לִפְעָמִים עָלֶה נוֹשֵׁר אוֹ צְלִיל מֵיתָר,
וְלִפְעָמִים אֲנִי לֹא מוֹצֵא לִי שׁוּם דָּבָר.
אֲנִי רוֹדֵף אַחֲרֵי הָרוּחַ כָּל הַיּוֹם
לְשׁוּם מָקוֹם

 

אֲנִי עוֹבֵר בְּאִיֵּי הַפֶּלֶא
אוֹ סְתָם בְּגִּנּוֹת כָּאֵלֶה,
בֶּהָרִים וּבַגְּבָעוֹת וּבַכְּבִישִׁים וּבַשָּׂדוֹת,
אוֹמֵר שָׁלוֹם לַצִּפּוֹרִים הַנּוֹדְדוֹת
וּמַמְשִׁיךְ לִי אַחֲרֵי הָרוּחַ כָּל הַיּוֹם
לְשׁוּם מָקוֹם

 

לִפְעָמִים כְּשֶׁהָרוּחַ נָחָה
אֲנִי יוֹשֵׁב וְחוֹשֵׁב לִי כָּכָה:
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵשׁ לִי רוּחַ מְיוּחֶדֶת כָּל הַסְתָו
אֵיזֶה מַזָּל שֶׁיֵשׁ לִי סְתָו דַוְקָא עַכְשָׁו
כַּמָה טוֹב לְהִסְתּובֵב עִם הָרוּחַ כָּל הַיּוֹם
לְשׁוּם מָקוֹם.

 

לְהִתְרָאוֹת אֲנָשִׁים נֶחְמָדִים.
שָׁלוֹם לַגִּנָּה וְלַיְלָדִים.
אֲנִי צָרִיךְ כְּבָר לְמַהֵר. אֲנִי אָדָם עָסוּק נוֹרָא
בְּעִקָּר כְּשֶׁהָרוּחַ מְהִירָה.
אֲנִי אַף פַּעַם לֹא רָאִיתִי מִין רוּחַ שֶׁכָּזֹאת.
לְהִתְרָאוֹת.
אִם יִשְׁאֲלוּ אֶתְכֶם אֵיפֹה הוּא רָץ לוֹ כָּל הַיּוֹם?
בְּשׁוּם מָקוֹם.

שלמה הוא האיש שרודף אחרי הרוח. כבר מזמן פיטרו אותו מתפקיד הדוור, ובינתיים, עד שימצא לו עבודה אחרת הוא נהנה לרדוף אחרי הרוח.
"רודף רוח" זה בעצם כינוי לבטלן שלא עושה שום דבר ומפזר את ימיו לרוח, אבל שלמה הוא לא כזה. הוא באמת משתדל בכל כוחו, הוא מאד רוצה – אבל לא יוצא.
סביר להניח שהוא לא יתפוס את הרוח ולא יגיע לשום מקום – אבל הוא כל כך נהנה מן הדרך.
זהו אחד השירים שלא נכלל בדיסק "חוה אלברשטיין שרה לילדים" וגם לא בדיסק "קרוסלה," קרוב לשלושים שנה הוא נחשב בעיני לשיר אבוד. עכשיו ניתן לראות ולשמוע אותו רק במארז של קרוסלה, התכניות המקוריות.. בתכנית לחודש חשוון.

 

רודף אחרי הרוח

 

הַצִּפּוֹרִים שרות שירים (שיר הצפורים)
מילים: לאה נאור
לחן: קובי אשרת
מבצעים: חוה אלברשטיין וצוות קרוסלה

 

הַצִּפּוֹרִים שָׁרוֹת שִׁירִים
לֹא עַל סְתָּו וְלֹא עַל יָם
הַצִּפּוֹרִים שָׁרוֹת שִׁירִים
כָּכָה סְתָם.

 

טְרִי לִי לִי טְרַה לַה לַה
וַהֲמוֹן צִפְצוּפִים.
גַּם אִם אֵין בַּשִׁירִים אַף מִלָּה
הֵם יָפִים.

 

הַצִּפּוֹרִים מִתְעוֹרְרוֹת
וּמַתְחִלוֹת בַּמְּסִבָּה
עַל כָּל אִילָן, עַל כָּל עָנָף,
בְּכָל מָקוֹם וּבְלִי סִבָּה.

 

מִי שֶׁמַקְשִׁיב הֵיטֵב יִשְׁמַע
הֲמוֹן קוֹלוֹת נֶהְדָרִים
שֶׁל בּולְבּוּלִים וְצוּפִיוֹת
וְגַם דְּרוֹרִים.

 

טְרִי לִי לִי טְרַה לַה לַה
וַהֲמוֹן צִפְצוּפִים.
גַּם אִם אֵין בַּשִׁירִים אַף מִלָּה
הֵם יָפִים.

הציפורים שרות שירים

מטבע הדברים הכוכבות האמיתיות של קונצרט הסתיו הן הצפרים, שגם הן אורחות קבועות בגינה. חוה, בשירתה, מתפעלת משירת הצפרים. אני מסכימה איתה. אני אוהבת להתבונן בצפרים, ולהקשיב להן.
גם את שירי המוכר יותר, "מקהלה עליזה" (שגם אותו שרה חוה אלברשטיין) כתבתי תוך כדי התבוננות והקשבה לצפרים שבחצר ביתי בהרצליה, צפרים תמיד שבו את דמיוני והן מופיעות ברבות מיצירותי.

 

הַסְּתָו הוּא בְּעֶצֶם קוֹנְצֶרְט
מילים: לאה נאור
לחן קובי אשרת
מבצעים: חוה אלברשטיין וצוות קרוסלה

 

הַסְּתָו הוּא בְּעֶצֶם קוֹנְצֶרְט
הַקְשִׁיבוּ אֵלָיו לִפְעָמִים.
הַסְּתָו הוּא בְּעֶצֶם קוֹנְצֶרְט
וְיֵשׁ לוֹ הֲמוֹן סוֹלָנִים:

 

לָרוּחַ יֵשׁ קֶטַע מָהִיר,
וְגַם הַבִּצוּעַ לֹא רָע,
מְלַווֹת אוֹתָה כָּל הַשְּׂדֵרוֹת שֶׁבָּעִיר:
טַרַרַה טַרַרַה.

 

וְכָל הַדְרוֹרִים הַקְּטַנִים
עַל הַפִיקוּס מֵעֵבֶר לַרְחוֹב
שָׁרִים שֶׁ-צִיף צִיף וצִיף צַף
וְעוֹשִׂים אֶת זֶה בְּעֶצֶם דֵי טוֹב.

 

עָלֶה אֲדַמְדַם שֶׁנָשַׁר
רוֹקֵד לְסִיּוּם הָעוֹנָה,
עִם קֶרַע עִתּוֹן וּמָטוֹס מִנְיָר
וְנוֹצָה לְבָנָה.

 

פִּתְאֹם מַקְהֵלוֹת צִפָּרִים
מְמַלְאוֹת בְּשִׁירִים אֶת הַרְחוֹב.
וְרַעַם רִאשׁוֹן, וְרַעַם רִאשׁוֹן
מְסַיֵם אֶת הֶכֹּל כְּמוֹ תֹּף.

 

הסתיו הוא בעצם קונצרט

זהו השיר המסיים את התכנית ואת קונצרט הסתיו.
הסתיו נחשב בדרך כלל לעונה עצובה. צבעו אפור, הוא מרוצף בעלי שלכת יבשים ומכוסה עננים שחורים.
אבל בגינה של "קרוסלה" אין עונות עצובות. אפילו הסתיו הוא בעצם קונצרט. ולכן אין פלא שקונצרט הסתיו בגינה הסתיים בשיר הזה, אותו שרה חוה עם כל המשתתפים ועימם שרים גם הרוח, הצפרים, רעם רחוק וגשם ראשון. ובריקוד משתתפים, ביחד עם הילדים והמבוגרים, גם הצפורים, הרוח, ענפי העצים, וגם עלי שלכת הנישאים ברוח.