| מילים: | לאה נאור |
בַּבֹּקֶר הַשָּׁעוֹן
בְּקוֹל צָלוּל צִלְצֵל
הִתְחִילָה עוֹד שָׁנָה,
אֵין זְמָן לְהִתְעַצֵּל.
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה טוֹבָה
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה מֻצְלַחַת,
לְכָל אֶחָד לְחוּד
וּלְכֻלָּם בְּיַחַד.
פָּתַחְתִּי אֶת הַחֲלוֹן,
הַתְּרִיס חָרַק לִי כָּך:
שָׁנָה שְׁקֵטָה לְךָ,
וְיוֹם בָּהִיר וַצָח.
בֵּינְתַיִם עַל הָאֵשׁ
זִמְזֵם קוּמְקוּם קָפֶה:
אֵיזֶה רֵיחַ טוֹב,
וְאֵיזֶה יוֹם יָפֶה.
בַּחֲנָיָה מִמּוּל
צוֹּפַר גָּדוֹל צָפַר:
שָׁנָה שְׁקֵטָה לָכֶם
וּבֹקֶר נֶהְדָּר.
גַּם הַשְּׁכֵנים שֶׁלִּי
חָדְלוּ מִן הַמְּרִיבָה,
אָמְרוּ לִי: שְׁנַת שָׁלוֹם,
שַׁלְוָה וְאַהֲבָה.
הַמַּדְרֵגוֹת שֶׁלִּי
נוֹרָא הִתְּנַדְנְדוּ.
חָרְקוּ: שְׁנַת עֲלִיָּה,
וְרַק שֶׁלֹא תֵּרְדוּ.
גַּם מְעַרְבֵּל בֶּטוֹן
טִרְטֵר בְּקוֹל נוֹרָא:
שְׁנַת שֶׁקֶט וְשַׁלְוָה,
בִּנְיָן וִיְצִירָה.
וּמַשָּׂאִית בַּרְחוֹב
חָרְקָה וְהִתְנַגְשָׁה:
בְּרָכוֹת וּנְשִׁיקוֹת
לַשָּׁנָה הַחֲדָשָׁה.
שׁוֹטֵר תְּנוּעָה חָבִיב
רָשַׁם לִי דו"ח קָטָן,
אָמַר: שְׁנַת הַצְלָחָה
וְתַשְׁלוּמִים בַּזְמָן.
אָז הַשָּׁנָה שֶׁלִי
הִתְחִילָה נֶהְדָר.
כֻּלָּם בֵּרְכוּ אוֹתִּי
וְכָל אֶחָד אָמַר:
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה טוֹבָה
שֶׁתִּהְיֶה שָׁנָה מֻצְלַחַת,
לְכָל אֶחָד לְחוּד
וּלְכֻלָּם בְּיַחַד.
| בחזרה לשירי חגים ועונות השנה » |





